דיפרסיה – דיכאון

• ירידה ושינויים תכופים במצב הרוח – המאפיין הכי מובהק של דיכאון הוא ירידה במצב הרוח, בלי סיבות חיצוניות ברורות או נראות לעין. במקביל לירידה בדיכאון, אפשר גם להרגיש שינויים תכופים במצב הרוח. כמו כן, אצל צעירים ומבוגרים כאחד נרשמים תסמינים של חוסר יכולת לחוש הנאה ועיסוק כפייתי ואובססיבי במחשבות מטרידות של חוסר ערך ואשמה.
• פגיעה בריכוז ובזיכרון – דרך אחרת לאבחן דיכאון – דיפרסיה היא לעקוב אחר תסמינים שיש להם ביטוי מוחשי ויום יום. זה כולל למשל פגיעה ביכולת הריכוז, ירידה בתפקוד בעבודה, פגיעה בזיכרון, רתיעה מהשתתפות בפעילויות חברתיות, ויתור על מצבים חברתיים, חשק מיני ירוד בהשוואה לעבר ונדודי שינה או עודף שינה. גם פה, הפגיעה בריכוז ובזיכרון הם רק תסמין קטן לבעיה גדולה יותר.
• תסמינים גופניים – שווה לשים לב לתסמינים גופניים שמופיעים אצל גברים ונשים שסובלים מדיכאון. ברוב המקרים, התסמינים הגופניים שיעידו על כך שיש בעיה פסיכיאטרית ומאובחנת של דיכאון יהיו עייפות, אפתיה, כאבי ראש ובעיות עיכול. במקרים ממש חמורים, ייתכנו גם הזיות שמיעה או מחשבות שווא בנוגע לדברים שלא באמת התרחשו במציאות.

היכרות עם גורמי הסיכון היא דרך מעולה לאבחן מוקדם דיכאון – דיפרסיה. בראש ובראשונה, גורם הסיכון מספר אחת הוא תורשה. חוץ מזה, גורמי סיכון אחרים יכולים להיות קשורים אל טראומות מוקדמות כמו התעללות פיזית או מינית, עזיבה או הזנחה מצד ההורים וכמובן אירועים טראומטיים במהלך החיים – תאונות, שירות צבאי וכן הלאה.

גורמי סיכון אחרים לדיכאון הם התדרדרות במצב הגופני, פרידות ואובדן. זה למעשה מה שקושר בין דיכאון – דיפרסיה לבין אוכלוסייה מבוגרת, או במילים אחרות: מה שגורם לכך שאצל מבוגרים יש סיכון גבוה יותר להופעת תסמיני דיכאון ולאחר מכן גם בעיות פסיכיאטריות שנובעות ממנו.

הדבר הנכון לעשות על רקע זיהוי תסמינים וגורמי סיכון של דיפרסיה אצל מבוגרים הוא לפנות לאנשי מקצוע. כאן, אפשר לבחור בין טיפול נפשי על ידי מטפל עצמאי לבין טיפול נפשי מרפאתי.
בקרב מבוגרים, רצוי גם לחשוב ברצינות על אשפוז יום ולצמצם את הסיכון בעזרת אשפוז פסיכיאטרי. ככל שמזהים את הסיכון מוקדם, כך איכות הטיפול עולה.קראו גם על:

• דיכאון מג'ורי

• דיכאון פסיכוטי