הפרעת זהות דיסוציאטיבית

הפרעות דיסוציאסטיביות כוללות בעיה בזיכרון, בזהות, ברגש, בתפיסה, בהתנהגות ובתחושת העצמי. למעשה תסמינים דיסוציאטיביים עלולים לשבש את כל תחומי התפקוד הנפשי. דוגמאות לתסמינים דיסוציאטיביים כוללות חוויה של ניתוק, תחושה שהאדם נמצא מחוץ לגוף, אמנזיה ואובדן זיכרון.

לעיתים קרובות הפרעות דיסוציאסטיביות קשורות בהכרח לחוויה קודמת של טראומה. ישנם שלושה סוגים של הפרעות דיסוציאטיביות והן: הפרעת דפרסונליזציה, אמנזיה דיסוציאטיבית והפרעת זהות דיסוציאטיבית (ריבוי זהויות), עליה גם נרחיב.

מהי דיסוציאציה?

דיסוציאציה היא ניתוק בין האדם לבין תחושותיו, מחשבותיו, רגשותיו, זיכרונותיו ו/או מעשיו. כולנו חווינו זאת במהלך החיים כמו למשל בזמן חלומות בהקיץ, כניסה ל"מצב אוטומט" על הכביש המהיר, בעת קריאת ספר כשלפתע לא מרוכזים בנקרא או במקרים אחרים בהם אנו מאבדים קשר עם המודעות לסביבה הקרובה. במהלך חוויה טראומתית כמו תאונה, אסון או במקרים בהם האדם היה קורבן או עד לפשע, ניתוק שכזה יכול לעזור לו לסבול את הבלתי נסבל. אותו אדם שחווה טראומה עשויה לנתק את זיכרון המקום, הנסיבות או התחושות הנוגעות לאירוע וכך להימלט נפשית מהפחד, הכאב והאימה. ניתוק זה עשוי להקשות בהמשך ולמנוע ממנו להיזכר גם מאוחר יותר בפרטי החוויה.

מהי הפרעת זהות דיסוציאטיבית?

הפרעת זהות דיסוציאטיבית היא תוצר של חוויה קשה, אירועים טראומטיים ו/או התעללות שהתרחשו בילדות. נקראת גם ריבוי זהויות.

תסמינים של הפרעת זהות זו כוללים:

  • קיומן של שתי זהויות מובחנות או יותר (או "מצבי אישיות") – כל אחת מהזהויות מלווה בשינויים בהתנהגות, בזיכרון ובחשיבה. שינויים אלו עשויים להיות נצפים על ידי אחרים או מדווחים על ידי האדם.
  • קיומם של פערים מתמשכים בזיכרון, במידע האישי ו/או באירועים טראומטיים שהתרחשו בעבר.
  • הפערים בזיכרון ו/או במידע גורמים למצוקה או לבעיות משמעותיות בתחומי התפקוד החברתיים, התעסוקתיים ועוד.

הפרעת זהות

גורמי סיכון וטיפול

רובם המכריע של אנשים עם הפרעות דיסוציאטיביות חוו טראומה חוזרת ונשנית בילדותם, כאשר אנשים שחוו התעללות פיזית ומינית ו/או הזנחה בילדותם, נמצאים בסיכון מוגבר לפתח הפרעת זהות דיסוציאטיבית. כמו כן התנהגות אובדנית, לרבות ניסיונות התאבדות, נפוצים בקרב אנשים עם הפרעת זהות.

יחד עם זאת באמצעות הטיפול המתאים רוב הסובלים מהפרעה זו מצליחים להתמודד עם התסמינים העיקריים של ההפרעה, לשפר את יכולתם לתפקד ולקיים אורח חיים פורה וחיוני. מטרת הטיפול היא לעזור להם לשלב יחדיו את מרכיבי הזהות השונים כך שהטיפול עשוי להיות אינטנסיבי ומאתגר שכן הוא כרוך בהתמודדות עם הזיכרון הכואב ועם החוויות הטראומתיות מהעבר.

ישנן שיטות טיפוליות שונות שיכולות לתת מענה ותרופות שיכולות לטפל בסימפטומים השונים. כדי להחליט על אופן הטיפול הרצוי מומלץ לתאם פגישה עם פסיכיאטר מומחה בבעיות נפשיות שיכול לספק מענה רחב לבעיות מגוונות במסגרת הטיפול.

כיצד ההפרעה באה לידי ביטוי בחיי היום יום?

החלפת הזהויות מתרחשת באופן בלתי רצוני, כך שהזהויות השונות לא תמיד רצויות וגורמות למועקה. כמו כן הגישה וההעדפות האישיות משתנות, כמו למשל העדפות אוכל, פעילויות או אפילו סגנון לבוש. אנשים עם הפרעה כזו עלולים להרגיש לפתע שם הפכו למתבוננים מבחוץ באופן דיבורם ובמעשיהם או שגופם ירגיש להם פתאום שונה (למשל שיד אחת יותר ארוכה מהשניה שלא מרגיש פלג גוף כזה או אחר ועוד).

אדם הסובל מהפרעת זהות דיסוציאטיבית מרגיש כאילו יש בתוכו שתי ישויות או יותר שלכל אחת דרך משלה לראות את הדברים, זיכרונות והעדפות משלה וכדומה. חשוב לזכור שלמרות שהזהויות עשויות להראות או להרגיש מאוד שונות, הן כולם ביטוי של אדם אחד, יחיד ושלם. לכן לא פעם אנשים עם הפרעה כזו עשויים לסבול גם מבעיות בתפקוד בין אם הן מינימליות ובין אם משמעותיות.