טיפול בהפרעה טורדנית כפייתית מתבצע על בסיס תרופות חדשות ושיטות פסיכולוגיות. במאמר הבא נציג את עיקרי שיטות הטיפול ונסביר על משמעותן עבור גברים ונשים הסובלים מבעיות OCD.
הביטוי OCD מייצג את ראשי התיבות של המונח Obsessive Compulsive Disorder. זו הפרעה נפשית הנקראת בעברית "הפרעה טורדנית כפייתית": היא מסווגת תחת הפרעות חרדה ומתאפיינת בין היתר במחשבות פולשניות, ביצוע פעולות טקסיות שוב ושוב ולעיתים גם דימויים או דחפים חוזרים ונשנים הנמשכים בעקביות.
התופעות המלוות OCD גורמות חרדה, הגוררת התנהגויות או פעולות המבוצעות לפי כללים ובאופן מוגזם.
ocd אצל ילדים- מחשבות טורדניות או OCD מחשבתי נפוצים מכפי שנהוג לחשוב. הערכות מומחים גורסות כי היקף התופעה עומד כיום על 2%-4% מכלל הילדים והמתבגרים ברחבי העולם, כאשר 90% מהלוקים בהפרעה סובלים גם מאובססיביות ומעשים כפייתיים.
תסמינים וסימפטומים
שני שלישים מכלל האנשים הסובלים מהפרעות של מחשבות טורדניות יתנסו בסימפטומים הראשונים עוד לפני גיל 25. לכן חשוב להישאר עם אצבע על הדופק ולשים לב לתסמינים כגון:
- מחשבות מטרידות ולא רציונאליות
- משאלה אובססיבית
- דחפים בלתי נשלטים
- חזיונות חוזרים ונשנים
- ספקים והתלבטויות
- קושי בקבלת החלטות
- מעשים וירטואליים שאינם בהכרח רציונאליים
- חזרה על ביטויים כמנטרה
יש להבחין בין אובססיביות ומעשים כפייתיים ובין שתי קבוצות עיקריות של OCD:
הקבוצה הראשונה בדרך כלל כוללת סימפטומים של בדיקות חוזרות ונישנות עשרות פעמים ביום של החולה.
בקבוצה השנייה התסמינים של החולה מתבטאים בפחד וחרדה מלכלוך, והחולה רוחץ את ידיו ואת גופו עשרות רבות פעמים ביום.
טיפול OCD
יש הרבה שיטות לטיפול בהפרעת חרדה מסוג OCD, לרבות טיפול עצמי או טיפול טבעי. הדבר החשוב הוא לפנות לקבלת עזרה מקצועית מוקדם ככל האפשר.
טיפול במחשבות טורדניות – אין להקל ראש בתסמיני המחלה ורצוי להתייעץ עם מומחים לפני שמחליטים על טיפול OCD.
טיפול חדשני משלב תרופות עם הנחיות פסיכולוגיות והוא יכול לתרום עבור גברים ונשים בטווח גילאים רחב. עם זאת, כדאי לברר על ההשלכות ותופעות הלוואי של טיפול תרופתי ולבצע אבחנה מול פסיכיאטר מוסמך.
אבחנת OCD נשענת על גישות שונות המסבירות מה גורם לתופעה:
הגישה הפסיכודינאמית מסבירה כי הסובלים מ- OCD הם בעלי קונפליקט בין האיד לאגו.
לעומת הגישה הנוירולוגית הטוענת כי מדובר על אנשים בעלי פעילות יתר במסלולים מוחים מסוימים.
לפי הגישה הנוירולוגית, מי שסובל מ-OCD למעשה אינו מצליח להגביל את המחשבות והמעשים החוזרים שלו.
בגישה השלישית והקוגנטיבית-התנהגותית, ההסבר והאבחנה טוענים כי הבעיה המרכזית היא רמת החרדה הגבוהה שבה שרוי החולה.
לסיכום, אין דרך אחת וחד משמעית לבצע טיפול OCD. רצוי לפנות לטיפול כאשר התסמינים מתחילים להופיע, להישאר עירניים להתנהגויות המזוהות עם המחלה ולערב איש מקצוע כדי לבצע אבחנה יסודית.