פיצול אישיות - הפרעת זהות דיסוציאטיבית
מהי בדיוק ההפרעה המפורסמת והמוכרת שידועה בתור פיצול אישיות?
ההפרעה שמוכרת בתור פיצול אישיות היא הפרעה שזוכה להתייחסות נרחבת למדי בספרות ובקולנוע, ולעתים אף יש נטייה לעשות לה רומנטיזציה מבלי להבין לעומק את המשמעות של מחלת הנפש הזאת. ובכן, פיצול האישיות הוא מצב שנקרא בשפה המקצועית הפרעת זהות דיסוציאטיבית, ובמצב זה מתקיימת יותר מאישיות אחת באדם מסוים.
גם בתוך עולם בריאות הנפש, מדובר בסיטואציה נפשית עדינה שאין עליה הסכמה רחבה, אבל כיום כבר ברור שישנם כמה מאפיינים, גורמים וכן דרכי טיפול שמתאימים וקשורים למצב הנפשי העדין והייחודי הזה. אין לבלבל בין פיצול אישיות לסכיזופרניה.
איך נוצרת ההפרעה של ריבויי אישיות ?
כשם שאנו יכולים לסבול מטראומה גופנית כלשהו שתיחקק היטב בזיכרוננו, כך נחקקות גם טראומות נפשיות. בהן אי אפשר לזלזל כאשר לעתים ההשלכות של פגיעה זו יכולה להתבטא רק אחרי כמה שנים. ההשלכות יהיו חמורות יותר על אותו אדם אם לא יינתן לו טיפול, כאשר הטיפול יהיה יעיל יותר ככל שיינתן בצורה מהירה ומקצועית יותר. כאשר ישנה טראומה נפשית קשה מאוד ובעיקר בילדות, בעיקר אם יש לה אופי מיני, היא יכולה ליצור ריבויי אישיות בהמשך.
מה השכיחות של המחלה?
המאפיינים, הגורמים ודרכי הטיפול – כל מה שקשור לריבויי אישיות
מאפיינים – המאפיינים של פיצול אישיות כוללים לרוב תפיסה כפולה של המציאות דרך אישיות ראשית, שלרוב סובלת גם מסוג של דיכאון, ודרך אישיות נוספת שנבדלת ממנה בתכונות, אופי, גיל וזיכרונות – ולעתים אפילו במגדר.
הזהויות השונות יכולות להיות מודעות האחת לשנייה או שלא, וכן להיות מיודדות או עוינות האחת לשנייה. עוד מאפיינים של הסובלים ממצב זה הם דיכאון, חרדה, שכחה, פראנויות, בעיות שינה, אכילה ומיניות.
גורמים – הקו המחבר סטטיסטית בין מרבית הסובלים מהפרעת פיצול האישיות הוא מצב של התעללות או מאורע טראומטי כזה או אחר שהיוו את הטריגר לתחילת הפיצול. כך למעשה הפיצול מהווה מנגנון התמודדות עבור סובלים מפוסט טראומה.
טיפול – הטיפול במצב זה יכול להיות איטי ומדורג, ובגישה הפסיכותרפית הוא כולל מצב של היכרות ושיתוף פעולה בין כל הזהויות לשיפור התפקוד של האדם. הטיפול יכול לכלול גם חשיפה של אירועים טראומטיים מהעבר, וכן טיפול תרופתי לטיפול בחרדה ודיכאון. במקרים בהם אחת הזהויות מהווה סיכון לעצמה או לסביבתה, יש גם צורך באשפוז.
מצבים פסיכיאטריים קיצוניים צריכים טיפול פסיכיאטרי ברמה הגבוהה ביותר
מצב של פיצול אישיות הוא מצב פסיכיאטרי קיצוני למדי, שנגרם בדרך כלל מטראומות חמורות ולעתים יש בו ממד אמיתי של סיכון כלפי האדם והסביבה. הטיפול הפסיכיאטרי והפסיכותרפי של ד"ר ברבר ירחמיאל, כפסיכיאטר ופסיכותרפיסט ברמה הגבוהה ביותר, נותן מענה לצורך הטיפולי המשמעותי במצב זה.
מה שלבי ההתפתחות של המחלה?
- כמו שכבר הוזכר לעיל הבעיה שמתחילה את התפתחות המחלה מלכתחילה היא טראומה נפשית קשה מאוד, לרוב התעללות כלשהי ובעיקר באופן מיני. ככל שההפרעה מתחילה מגיל צעיר יותר כך היא תהיה ממושכת וקשה יותר כיוון שלחולה יהיה קשה יותר להתרגל למציאות חדשה, כאשר יש גם הבנה שזאת ההפרעה ניתן לטפל ולעזור לחולה.
- פיצול האישיות עצמו יכול להופיע בכל גיל, אפילו בשלב מאוחר מאוד בבגרותו של האדם, לעתים אפילו גיל מתקדם. בדרך כלל אצל ילדים קטנים לא יהיו את אותם התסמינים הקלאסיים של המחלה, כלומר ריבויי האישיות במלואן, אלא רק שינויי מצב רוח ואי רציפות של חוויה מסוימת בהיבט הנפשי. ככל שהאישיות תהיה מורכבת יותר בבגרותו, התסמינים עצמם יחמירו.
- על התפתחות המחלה משפיעים גורמים נוספים, בעיקר חברתיים. כבר הסברנו את הקשר בין פתיחות החברה לבין התפתחות המחלה אך יש קשר גם להרחקת האדם מהסביבה בה התרחשה הטראומה הנפשית עצמה. ההרחקה הזו דווקא יכולה להגדיל את ההפרעה הנפשית, כיוון שהיא מסייעת לגוף 'להמציא' את האישיות האחרת שמאפיינת את התופעה. כחלק מהטיפול יש 'לחזור' לאותה טראומה ולהתמודד איתה.
מה הסכנות של ההפרעה?
לריבויי האישיות יש סכנות רבות כאשר החמורה ביותר היא כמובן פגיעה באדם אחר, אפילו הרג של אדם אחר, יחד עם נטיות אובדניות מצדו של אותו חולה. הסטטיסטיקה מראה כי אחוזים גבוהים של הלוקים בהפרעה זו מנסים להתאבד, חלקם גם הצליחו.